נסכם את העונה העלובה בליגת העל יחד עם איל לוי מ"מעריב" , נסכם בקטנה את המחזור האחרון בליגה האנגלית,  ובסיום נשוחח טלפונית עם המנחה, הפרשן, והסקאוט סמי זליקסון.

יום הנכבה – 15.5.2012. יום זיכרון קשה הן לפלסטינים החיים בתפוצות, הן לפלסטינים שחיים כאן והן ליהודים שחיים כאן ורוצים לזכור ולהכיר בכך שעצמאותם היא על חשבון אחרים שאיבדו את עצמאותם, בתיהם וקהילתם. בתוכנית השתתפו עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואיתן ברונשטיין מארגון זוכרות.

DAM - כאנולדתי

Kronos Quartet – Tashweesh

אמל מורקוס – אף אחד לא יודע

Sabreen - שתה

מוקי – מדברים על שלום

Tom Waits – Road To Peace

Robert Wyat – Dondestan

Coldplay – Politik

Bruce Springsteen – We Shall Overcome

ללכת ולעמוד

מסכת של ברכות וקללות חותמת את ספר ויקרא. תורת כהנים מסתיימת במילים: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד-מֹשֶׁה" (ויקרא כו, 46). אמנם אחר כך בא עוד פרק, פרק כז, העוסק בנדרים אבל חוקרי המקרא סבורים שהוא תוספת מאוחרת.

כך בחרו בעלי ספר המקרא לסיים את החומש השלישי, ברשימת ברכות וקללות. פרשה דומה של ברכות וקללות מובאת בסוף החומש החמישי, בדברי משה האחרונים לפני מותו (דברים כח). ארבעים שנה חוצצות בין שתי פרשות התוכחה האלה. את מסעם של בני ישראל במדבר תוחמות בראשיתו ובסופו הבטחות מופלאות ואיומים נוראים: "אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" אומר האל, תזכו לברכה ולשפע שלא יתואר, "וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" קללות איומות ומזעזעות יפלו בחלקכם.

ישעיהו ליבוביץ עומד על הבחירה בפועל "תֵּלֵכוּ" בחוקי התורה (לעומת "תחזיקו" או "תעמדו" בחוקים). הוא מסביר שהדבר נובע מכך שקיום התוrה אינו קיום של מצב סטאטי אלא תהליך מתמשך. המשמעות של קיום המצוות היא הבאתם מן הכוח אל הפועל, הגשמת הפוטנציאל החבוי בהן. ליבוביץ ממשיך ואומר, שלעומת בני האדם, המלאכים הם בעלי אופי אחר לגמרי. בחזונו, הנביא זכריה, רואה מלאכים העומדים ליד יהושע כהן גדול, ונאמר לו: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג, ז). המלאכים, אם כן, הם "הָעֹמְדִים", טיבם אינו משתנה וטבעם קבוע.

המלאכים עומדים במקום, הם אינם שותים ואוכלים, אינם ישנים ואינם מתרבים. בני האדם (וכמותם – גם בעלי החיים) עושים את כל הדברים הללו, אבל לבני האדם יש תכונה חשובה שאין למלאכים (או לבעלי החיים)[1] – לבני האדם יש היכולת לבחור. מלאכים אינם יכולים לעשות רע, ולכן אין משמעות ערכית למעשיהם, הם לא מסוגלים לעשות רע ולכן הם אינם יכולים לעשות גם טוב.

לעומת "הָעֹמְדִים" בני האדם חייבים להיות בתנועה מתמדת, בתהליך. פרסומת מצחיקה בטלוויזיה הישראלית משנות השמונים לימדה אותנו ש"מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה". אין אפשרות אמיתית לעמוד – עמידה משמעה "התקדמות" אחורה. לא לחינם נקראת מערכת המשפט העברי בשם "הלכה". בעצם הגדרתה מלמדת ההלכה על הדינמיות שלה, על העובדה שהיא חייבת להיות תהליכית ועל כך שאסור לה לקפוא על השמרים.

רק אלה המחשיבים את עצמם מלאכים, יכולים להרשות לעצמם לעמוד. השאר מבינים שאנחנו בני אדם וכשם שתפקידנו הוא להתהלך בעולם ולבחור שוב ושוב ושוב, כך אנחנו חייבים לעשות את יהדותנו תהליכית. יהדות שאינה "מתהלכת" ובוחרת היא יהדות קפואה וחסרת חיים.

*

יהודים ליברליים מדגישים את עקרון הבחירה הנתונה בידינו אבל נרתעים מהשפה המקראית של שכר ועונש, שפה שפרשתנו מבטאת באופן חד ומזוקק. מסיבה זו הושמטה מסידורים רפורמיים רבים הפרשה השניה של קריאת שמע:

"וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי … וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ… הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם…" (דברים יא, 21-13).

פסקה זו הטרידה את עורכי הסידורים הרפורמיים בתיאולוגיה של שכר ועונש המשתקפת בה. רבים חשו שזו תיאולוגיה פרימיטיבית והתנערו מדימויו של האֵל המנהל פנקסנות של של מעשים טובים ושל חטאים, אל המכאיב וחובש, מוחץ ומרפא (איוב ה, 18).

אבל בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מבינים שפסקות אלה במקרא אינם איומים ילדותיים, לא אין הכוונה שאש תצא מן השמיים אם נחלל שבת. אלה הן תזכורות לכך שלמעשינו יש משמעות ולכן הם גם הרי תוצאות:

      אם נשמור על סביבתנו ולא נזהם אותה, נעכב, אם לא נמנע, את השינוים האקלמיים שחלים בכדור הארץ, ונזכה לברכה שבפרשתנו, ש"וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו, 4).

אם ננהל את מדינתנו בצדק ובחכמה נזכה לכך ש"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" (שם, ו).

אם נהיה ישרים וטהורים ישכון האל בקרבנו – "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם" (שם, ו).

פרשת הברכות והקללות מדברת בשפה דתית שנראית לעתים רחוקה וזרה לנו אבל אם "נתרגם" אותה לעולם המשמעות שלנו, נראה שהיא מלמדת על המשמעות של חיינו בעולם. היא דורשת מאתנו לא להתחמק מהידיעה שבכל מעשה שלנו יש ממד של בחירה ומצפה שנתהלך בצדק ואף פעם לא נחדל ממאמצינו.

ומי ייתן ויתקיימו בנו דברי המשורר נתן אלתרמן שאיחל לעצמו:

"להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל

ואמות ואוסיף ללכת".

To Go and to Stand

Leviticus finishes with a set of blessings and curses. The book finishes with the words: "These are the statutes and ordinances and laws, whichthe LORDmade between Him and the children ofIsraelin mount Sinai by the hand of Moses." (Leviticus 26:46). There is indeed another chapter, chapter 47, that deals with vows, but , Bible scholars think it is a later addition.   

So, the writers of the Torah chose to finish the third book with a set of blessings and curses.  At the end off the fifth Torah book there is a similar parasha of blessings and curses, in the last words of Moses before his death (Deuteronomy 28). There is a separation of forty years between these two admonishment parashot. The journey of the People of Israel is delimited at its beginning and at its end by wonderful promises and terrible threats: " If ye walk in My statutes" says God, you will be blessed and have an Indescribable , " and if ye shall reject My statutes" terrible curses will fall to your share.

Yishaayahu Leibowitz asks about the word walk in the statutes of the Torah (contrary to "hold" or "stand" in the statutes). He explains that it is because to follow the Torah is not a static situation, but rather a continuing process. The meaning of fulfilling the command is to carry them out, to realize their potential. Leibowitz continues and says, that contrary to human beings, angels have a completely different character. In his prophecy, the prophet Zechariah, sees angels standing near Joshua, the great priest, and he was told: "then I will give thee free access among these that stand by." (Zechariah 3:7). The angels are those who "stand", their character is fixed, does not change.

The angels stand in one place, they do not eat or drink, do not sleep and do not reproduce. Human being (and animals) do all these things, but human being have one important quality that angels (and animals)do not have – human beings have the ability to choose. Angels can not do wrong, and therefore there is no moral meaning to their deeds, they can not do wrong and therefore they can also not do good. 

As opposed to the "standing" human beings must be in a constant move, in a process. A funny commercial in the eighties taught us that people who do not go forwards go backwards. There is not a real possibility to stand – standing means to move backwards. The Hebrew law system is called "Halachah", a word that shows it dynamism, and the fact that it must be a process and it can not be stagnated.

Only these who think about themselves as angels can let themselves stand. The others, who understand that we are human beings and as our duty is to walk inthe worldand choose again and again, we also have to make our Judaism processive . A Judaism that is not "walking" and choosing is a frozen and lifeless Judaism.

Liberal Jews emphasize the principle of the choice we have, but do not use the Biblical language of retribution, that is the language of our parasha. This is the reason why in Reform Sidurim the second part of Kriat Shema was omitted.

"And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently unto My commandments… that I will give the rain of your land in its season, the former rain and the latter rain, that thou mayest gather in thy corn, and thy wine, and thine oil… Take heed to yourselves, lest your heart be deceived, and ye turn aside, and serve other gods, and worship them; and the anger ofthe LORD…" (Deuteronomy 11: 13-21)

Because of the theology of the retribution reflected in this paragraph it bothered many of the Reform Sidurin editors. Many felt that it is a primitive theology and shake off the image of the God that is a bookkeeper of good deeds and sins' a God that heart and dresses, crushes and heals (Job 5:18).

If we will run our State with justice and wisdom we will gain: " And I will give peace in the land, and ye shall lie down, and none shall make you afraid." (ibid 6).

The parasha of blessings and curses is speaking in a language the often seems to be strange an far from us, but if we will "translate" it to our world, it seems that it teaches on the meaning of our lives in the world. It demands us not to avoid the knowledge that we can choose what to do and it is expected from us to be just and not stop our efforts to be so.

And may the words of the poet Nathan Alterman be valid to us"

"I will not stop looking, I will not stop breathing

And even when I die, I keep on going".

Shabbat Shalom

ראיון עם רני בלייר על מכתבם של 540 יוצרים ליועץ המשפטי לממשלה הדורש ממנו שלא להעמיד לדין את מוחמד בכרי על סרטו "ג'נין ג'נין" ועל התעלמות התקשורת הממסדית מהמכתב.ליאת רוזנברג מנכ"ל זוכרות על משמעות הנכבה עבורה , מיכל צדיק ממחסום ווטש על עוד שבוע שגרתי של עקירת עצים בדרום הר חברון ושמוליק מזרחי על זכייתה של הפועל תל אביב בגביע

ח"כ זהבה גלאון יו"ר מרצ,על הפארסה הפוליטית המביכה שליוותה את בחירת מבקר המדינה הבא אתמול וגם על המחווה הראויה של נתניהו בהשבת גופות מחבלים לידי הרשות למרות החשש שהצעד אינו מבשר חזרה לדרך המו"מ; ד"ר ישי מנוחין, מנכ"ל הועד הציבורי נגד עינויים בישראל ויו"ר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל על תנאי המאסר של עצירים ביטחוניים ועל מעצרים מנהליים שאינם דמוקרטים בעליל; שרית כספי-אורון, ראש תחום מים באדם טבע ודין על איכות המים הירודה בשל ההתפלה והצורך בקביעת תקני איכות חדשים והוספת מינרלים למים במיוחד באזורי הפריפריה בהם עיקר המים מגיעים ממתקני ההתפלה; שמוליק מזרחי בפינת הספורט עם סיכום העליות והירידות בליגה והשינויים הצפויים; עו"ד עומר שץ היועץ המשפטי של עמותת "אנו פליטים" אומר כי דו"ח משרד החוץ המאפשר גרוש פליטים לדרום סודן הוא חלק ממדיניות שמטרתה גרוש המוני של פליטים ומציין כי בשנת 2010 הוגשו 1,500 בקשות מקלט מתוכן לא התקבלה אפילו בקשה אחת ואילו בשנת 2011 אושרו 8 בקשות מתוך יותר מ-1,000; יהודה אלוש בפינתו קולות מהדרום שמח עם הישארותה של הפועל באר-שבע בליגה ומקווה שבעונה הבאה יהיו גם שחקנים באר-שבעים בהרכב, עוד מזמין יהודה אלוש את הציבור לקחת חלק בעצרת המחאה "לא לאלימות, די לגזענות, סוף לאפליה והסלקציה" שתתקיים ביום שישי הקרוב שעה 12:00 בכיכר רבין בבאר שבע; כותרות היום ועוד

הגשה: טל הריס; עריכה: נדב גלאון וטל הריס; טכנאי: נאסר אבו-אדואן

הבוקר "בקול אחד" ברדיו קול השלום:

שיחה עם ח״כ נינו אבסדזה (קדימה) והכתב הפוליטי של ״וואלה״, פנחס וולף, על הרחבת הקואליציה, הלחץ הצפוי מצד קדימה בנושא המדיני והמשברים הפוליטיים הצפויים; ממשיכים בשיחה עם מנכ״ל ״יש דין״, חיים ארליך, ועם גלעד לואיס, מחנך ותושב בית-אל, אודות סיפורם של המאחזים הבלתי-חוקיים לבחינת הדרכים לסיומו; שיחה עם השר וחבר הפרלמנט הפלסטיני לשעבר, זיאד אבו זיאד, וכתב ״וואלה״ לענייני ערבים ניר יהב אודות משבר האסירים הפלסטינים והסיכויים לחידוש התהליך המדיני עם הקואליציה החדשה.

 להלן הליין-אפ: 

 פתיחה ועדכון מדיני: טל הריס

 שיחה עם ח״כ נינו אבסדזה

שיחה עם פנחס וולף

שיר I:

Nina Simon My Baby Just Cares for Me

שיחה עם חיים ארליך

שיחה עם גלעד לואיס

שיר II:

Nina Simone My Man's Gone Now

שיחה עם זיאד אבו זיאד

שיחה עם ניר יהב

שיחה עם עקיבא אלדר על שיחות ישראל-אש"פ בעמאן ועל הכנס הערבי על ירושלים בקטאר

שיר II:

The Angelcy: Mother Lover  

שיחה עם שלמה ברום על הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס

   שיר III:

The Angelcy: People of the Heavens

שיחה עם נועם בר-לוי על "לאן נעלם השלום מהשיח הישראלי?"

שיר  IV:

The Angelcy: Angel Gets High

ד"ר מרדכי פרישטיק, רכז המחלקה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית צפת ומחבר הספר "אלימות במשפחה בפרספקטיבה יהודית" אומר שגל אלימות הנוער נובע מהתפרקות המשפחה ומזמין את הציבור להגיע לכנס בנושא שיתקיים במכללה האקדמית צפת ביום שלישי ה-15 במאי בין השעות 14:00-18:00; עלווה קולן, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח אומרת כי שאסור לפגוע בזכות הביטוי של הסטודנטים המבקשים לציין את יום הנכבה באונ' ת"א; שרי בשי, מנכ"ל ארגון גישה- מרכז השמירה על הזכות לנוע על החובה ההומניטרית וע"פ החוק הבינ"ל של ישראל לספק חשמל לרצועת עזה; עופרה פז, מנהלת פרויקט יוניטף מטעם הקרן למעורבות חברתית על הקמת מעונות יום לילדי עובדים זרים ופליטים בחללים האבודים בתחנה המרכזית החדשה בת"א.  לפרטים, התנדבות ותרומות: 0549262911; נאוה אייזן ממחסום ווטש על אירוע הירי במחסום חווארה בחמישי שעבר ועל האצבע הקלה על ההדק; ליהי צוברי, סטודנטית לתקשורת וקולנוע ותלמידה בקורס "חושבים בצבע" ערכה סקר בו גילתה כי 75% מהתיאטראות ברחבי תל אביב אינם נגישים וחלקם מאלצים נכים לשבת בשורה האחרונה; כותרות היום ועוד